מדיניות הבריאות ותעשיית התרופות: האינטרס המסחרי אל מול האינטרס הציבורי

מדיניות הבריאות ותעשיית התרופות: האינטרס המסחרי אל מול האינטרס הציבורי / מאת ספי הורביץ*

הביטוי "תעשיית התרופות" מתייחס למאות תאגידים העוסקים בפיתוח תרופות והפצתן לציבור תמורת תשלום. חברות אלה נבדלות האחת מהשנייה במגוון תחומים – סוגי הטיפול, מחלות היעד של מוצריהן, גודל החברות ועוד. אולם, דבר אחד משותף לכולן, בדומה לחברות מסחריות אחרות – המחויבות הכמעט בלעדית לבעלי המניות של החברה, המחויבות להשגת רווח כספי.

לעומת מטרתן של חברות התרופות, לציבור הרחב מטרה שונה בכל הנוגע לטיפול במחלות. הציבור הרחב, יש להניח, מעוניין בטיפול יעיל, בטוח וזול ככל האפשר במחלות, תוך השמת דגש חזק על מניעת המחלות מראש.

האם שתי סלי מטרות שונים אלה יכולים לדור בכפיפה אחת? במאמר, אדגים כיצד מדיניות הבריאות הנוכחית במדינות המערב מעדיפה באופן מובנה את האינטרס הכלכלי של חברות התרופות על פני האינטרסים של הציבור הרחב, באופן שמחייב מתן תשובה שלילית לשאלה זו.

ההליך הנהוג כיום בפיתוח תרופה ואישורה על ידי הרשויות המוסמכות לכך הוא מורכב ביותר. העלות הממוצעת של פיתוח תרופה ואישורה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA (חותמת הכרחית הנדרשת להפצת תרופה לציבור), עולה בממוצע כ-800 מיליון דולר,[i] ופיתוחה ואישורה אורך זמן שעשוי בקלות להגיע לעשרות שנים. דוגמה לעלויות העצומות הנדרשות לפיתוח תרופות היא פייזר, חברת התרופות הגדולה בעולם, שהשקיעה בשנה אחת בלבד – 2007 – 8.1 מיליארד דולר במחקר ופיתוח של תרופות. [ii]

למציאות זו מספר השלכות חשובות. ראשית, היכולת לפתח תרכובת שתוכר על ידי הרשויות כתרופה ושתופץ לציבור, נתונה בידיהן של מספר מצומצם (ולמעשה מספר זה הולך וקטן עם השנים) של חברות ענק, להן יש את ההון ההתחלתי האדיר ואת אורך הרוח הכלכלי הנדרשים בכדי לעמוד בהליך האימתני הזה. ההליך המסועף הזה, למעשה מותיר בידי חברות התרופות העשירות את המונופול על ייצור תרופות והפצתן. חסם השוק האדיר העומד בפני חברה המעוניינת לפתח תרופה, מביא לתופעה של התגברות הריכוזיות בתחום פיתוח התרופות.

כמו כן, העלות הגבוהה של פיתוח התרופות מחייבת את חברות התרופות להשיג החזרים גבוהים על מוצריהן, כאלה שיכסו את ההשקעה העצומה. הדבר מביא לכך שחברות התרופות ממקדות את מיטב מאמציהן בחיפוש אחר כימיקלים חדשים אותם יוכלו לרשום כפטנט (מה שמביא לחברה שפיתחה את התרופה בלעדיות על ההפצה שלה לפרק זמן של 20 שנה) ולא בחיפוש אחר הטיפול הטוב והבטוח ביותר עבור החולים, וכך למעשה מספר עצום של חומרים טבעיים וזולים היעילים בטיפול במחלות כלל לא נמצאים בטווח החיפושים של חברות התרופות, מכיוון שבכדי שתרופה תחזיר את ההשקעה הגבוהה, נדרשת מחברת התרופות יכולת ייצור בלעדית של התרופה, כלומר שהיא תהייה מורכבת מחומרים שאינם נגישים לציבור, מה שפוסל כמעט אוטומית פיתוח של תרכובות טבעיות כתרופות.

בעיה חמורה נוספת הנובעת מהעלות העצומה הנדרשת לפיתוח התרופה, הוא התמריץ שהדבר מביא לחברות התרופות להפיץ תרופות בכל מחיר, גם אם התרופות מוכחות כלא יעילות ואף מסוכנות לשימוש. יש לזכור, כי תופעות לוואי של תרופות הן מגורמי התמותה המובילים בעולם המערבי (מחקר שנעשה בנושא העריך שנזקים מתרופות מהווים את הגורם הרביעי בגודלו לתמותה במדינות מערביות[iii]), והורדת תרופות מן המדף בעקבות תופעות לוואי חריפות הן עניין שגרתי ביותר. [iv] לחברה מסחרית שהשקיעה כסף רב בפיתוח תרופה יש עניין מועט בבדיקה יעילה ומקיפה של בטיחות תרופה ויעילותה בבני אדם, ועניין רב ביותר בהפצת התרופה גם אם היא מזיקה, וקבלת החזר ורווח על ההשקעה הכספית. היכולת של חברות התרופות להפיץ תרופות שאינן יעילות ופעמים רבות אף מזיקות ביותר לבני אדם, מתאפשרת הודות לשליטתן הניכרת בהליך המחקר הרפואי, שרובו ממומן על ידי חברות התרופות עצמן, דבר המאפשר להן יכולת להטות תוצאות מחקרים, להתעלם ממחקרים שתוצאותיהן אינן מספקות אותן, ולערוך מחקרים באופן שיביא לתוצאות שאותן הן מחפשות.
הליך אישור התרופות נותן לחברות התרופות מתנה נוספת, יקרה ביותר: פטור מאחריות משפטית כלפי מטופלים הנפגעים מתופעות הלוואי של מוצריהן.
ניתוח היסטורי של גורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי מדגים היטב גם הוא כיצד המציאות הקיימת משרתת את חברות התרופות, על חשבונו של הציבור. כך, גורם המוות השני בהיקפו בעולם המערבי, סרטן, נמצא בעלייה מתמדת בעשרות השנים האחרונות, עלייה שעומדת ביחס ישר להשקעה במחקר ופיתוח תרופות לסרטן: ב-40 השנים האחרונות, בהן כאמור הייתה עליה בתמותה מסרטן בעולם, הושקעו יותר מטריליון (1,000,000,000,000) דולר ב"מציאת תרופה לסרטן".[v] גורם המוות הראשון בהיקפו בעולם המערב, מחלות לב וכלי-דם, נמצא גם הוא בעלייה מתמדת בתקופה המקבילה, כשגם כאן, מלווה את העלייה הזו גם עלייה ברווחיות של חברות התרופות משיווק של תרופות המיועדות לטפל במחלות אלה. ברור מעל לכל ספק, כי מיגור של מחלות אלה, עומד בניגוד גמור לאינטרס של חברות התרופות: האם פייזר, אותה חברת ענק המכניסה לקופתה מדי שנה למעלה מ-10 מיליארד דולר ממכירת תרופה להורדת כולסטרול, [vi]תהייה מעוניינת בעולם נקי ממחלות לב? כנראה שלא.
התבוננות באסטרטגיית הטיפול הרפואי הנהוג כיום הוא דוגמה נוספת לשליטת חברות התרופות על מדיניות הבריאות. לימודי הרפואה, המושפעים בצורה לא מבוטלת על ידי חברות התרופות, כוללים היקף אדיר של לימוד על ריפוי מחלות באמצעות תרופות, והתעלמות כמעט מוחלטת מאמצעי טיפול אחרים, יעילים הרבה יותר: רפואה מונעת ותזונה נכונה כאמצעי להקטנת הסיכויים ללקות במחלות, למשל, לא נלמדת כלל בבתי הספר לרפואה בישראל.
כחברה, ברור מדוע נעדיף אסטרטגייה של מניעה מראש של התפתחות מחלות על פני התמכרות לטיפול במחלות רק לאחר שכבר פרצו, ורק באמצעות תרכובות כימיקליות והליכי טיפול מסוכנים אחרים. אולם לתעשיית התרופות העדפה אחרת, הפוכה, שכן היא מרוויחה את מרבית הונה מאותן מחלות: חולה סרטן בארצות הברית, למשל, משקיע בממוצע כ-100,000 דולר בטיפולים רפואיים,[vii] כום שמגיע ישירות לתעשיית התרופות. כלומר, חצי מיליון האמריקנים המאובחנים מדי שנה כחולי סרטן, משמעותם היא הכנסה נוספת של כ-50 מיליארד דולר לקופתה התפוחה גם כך של תעשייה דשנה זו.
חברות התרופות מרכיבות יחד תעשיית ענק, שהיא רווחית וחזקה באופן מדהים. הכנסותיה של תעשיית התרופות ב-2007 הגיעה לסכום בלתי-נתפס של כ-800 מיליארד דולר,[viii] מספר שמגמד כמעט כל תעשייה אחרת. עצמתן הכלכלית מאפשרת לבעליהן השפעה חזקה על מגוון הרשויות וגורמי קבלת ההחלטות המעצבים את מדיניות הבריאות במערב – מוסדות הרגולציה והפיקוח כמו ה-FDA (שחלק ניכר מהתקציב שלהן מקורו בחברות התרופות עצמן); ממשלות ובתי מחוקקים אליהם הן שולחות את מיטב הלוביסטים שלהן; רשתות התקשורת המעצבות במידה ניכרת את תודעת הציבור, ואולי הגורם החשוב מכולם – האקדמיה ובתי הספר לרפואה.
לא מפתיע אם כן, שמדיניות הבריאות הנוכחית במדינות המערב עומדת בניגוד כמעט מוחלט לאינטרס הציבורי, ובהתאמה חזקה לאינטרס הכספי של חברות התרופות. המצב הנוכחי הוא כזה בו בני אדם במערב מתים בהמוניהם מסרטן, מחלות לב וכלי דם, ותופעות לוואי של תרופות (כ-70% מכלל התמותה במערב) – גורמי מוות שאת כולם ניתן למנוע באמצעות מעבר למדיניות בריאות שפויה שאדוניה יהיו הציבור הרחב, ולא מספר קטן של בעלי מניות הרואים בבריאות הציבור אמצעי להשגת תשואה גבוהה להונם.
* הכותב הוא פעיל ומרצה בתחום בריאות הציבור, איכות הסביבה ומניעת מחלות, סטודנט לכלכלה, פילוסופיה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, והועסק בעבר בחברה העוסקת בשיווק תרופות מרשם לרופאים.

[i] Why are we losing the war on cancer?

[ii] www.pfizer.com

[iii] JAMA 1998 Incidence of Adverse Drug Reactions in Hospitalized Patients
– A Meta-analysis of Prospective Studies

[iv] עשרים אחוז מהתרופות החדשות מורדות מן המדפים בתוך שנה מתחילת הפצתן

[v] Integrative medicine in colon cancer

[vi] "תקוה או תעתוע"

[vii] Integrative medicine in colon cancer

[viii] 2007 Fortune global 500, www.fortune.com